יוטיוב מנהלת הליגה נשים אינסטגרם מנהלת הליגה נשים מנהלת הליגה נשים פייסבוק
הפועל ראשל"צ מכבי הפניקס חיפה מכבי אשדוד נווה דוד רמלה א.ס רמה"ש הפועל בני פתח תקווה מכבי רמת גן אליצור חולון בנות הרצליה אליצור ויראלי תל אביב

עונת הסיכומים

שלושה ימים אחרי סיומה הדרמטי של עונת 2021/22, מסכמת שחקנית העבר והפרשנית מיכל אפשטיין שנה שהיו בה מוליכות מפתיעות, שחקנית ברמה שמזמן לא ראינו, שחקניות צעירות שקיבלו הזדמנות ולקחו אותה בשתי ידיים, קרבות דרמטיים בפלייאוף ואלופה ראויה שהתחברה בדיוק בזמן הנכון # עונת כדורסל בעשר נקודות מרכזיות
29/04/2022
עונת הסיכומים
ליגת אתנה ווינר לנשים בכדורסל הסתיימה ביום שני האחרון בקול תרועה רמה, עם אלופה חדשה בדמותה של אליצור נווה דוד רמלה, שעשתה זאת בדרך הדרמטית ביותר האפשרית. הקבוצה של שירה העליון גברה 2:3 על מכבי בנות אשדוד בתום סדרת גמר מופלאה שהיה בה הכל, ועם יציאת הקבוצות לפגרה הגיע הזמן לסכם את העונה שזה עתה הסתיימה בעשר נקודות עם שחקנית העבר ופרשנית ההווה מיכל אפשטיין.

1.  עונת 2021/22 - זו הייתה עונה שעמדה בסימן ליגה מאוד תחרותית. לא היו הבדלי רמות גדולים כמו בשנים קודמות, כשהיו שתי קבוצות מעל הליגה. כך ששום דבר לא היה צפוי. עצם קיומה של ליגה מאוד שקולה הכניס עניין רב לעונה עצמה, ודאי שגם לפלייאוף. בהמשך ישיר לזה, הפועל ראשל"צ ומכבי חיפה שלא היו אמורות להיות בטופ של הליגה  סיימו ראשונות במה שהיה גם מפתיע וגם נתן הרבה תקווה לקבוצות אחרות שמבינות שאפילו בתקציב נמוך יכולות להגיע להישגים.



2. האליפות - התואר של רמלה הוא מטורף. זה נכון שיש לה תקציב גבוה יחסית, אבל זו קבוצה שרוב העונה לא הצליחה לבוא לידי ביטוי ולא הצליחה באירופה והחליפה המון זרות. היה שלב שהיא בכלל הייתה בספק לפלייאוף. היא באה כאנדרדוג ומגיע המון קרדיט לשירה העליון שהצליחה במאני טיים של העונה לחבר את הקבוצה בצורה מדהימה. היו הרבה אנשים שחשבו שרמלה תפסיד 3:0 והסדרה הזו עלתה על הציפיות, אחרי שגם הסדרה של רמלה מול הפועל ראשל"צ הייתה מדהימה. שם רמלה עלתה על הגל. בסוף, לב ונשמה וקבוצתיות זה מה שמביא תארים והשנה היה את זה לרמלה.



3. נקודת האור - אליסה בארון. היא הגיעה כמתאזרחת יהודייה קלעית, לפני המון שנים, וגרף השיפור שלה מרשים מאד. היא הייתה מעולה כל העונה אבל היא לדעתי לא רק מאוד צנועה אלא מי ששינתה את העונה של רמלה. היא משחקת בשני הצדדים של המגרש. שחקנית קבוצתית נטולת אגו. היא הדוגמא לשחקנית. יש לה חדירה יש לה קליעה, היא שומרת. היא עושה הכל. ממש קרן אור לליגה כולה. היא הייתה שובר שוויון והיא ישראלית ולכן ערך מוסף גדול מאוד לכל קבוצה שתחתים אותה בעונה הבאה כי היא ישראלת עם תפוקה של זרה, ואולי יזמנו אותה לנבחרת ישראל.

4. השחקנית – ג'ני סימס. זה לא קורה כל שנה. אני מסתכלת על העשור האחרון ויכולה להצביע אולי על יד אחת, וגם זה לא בטוח, על מספר הפעמים שזרה שמגיעה לפה הייתה כל כך דומיננטית ומשמעותית. אני פרשתי לפני שבע שנים, אבל אני בליגה מ-1998, כשהיו פה אמריקאיות מדהימות. בעשר השנים האחרונות רואים את זה פחות, בגלל ירידת התקציבים, אבל השנה נתנה עונה של אחת האמריקאיות הכי טובות שהיו פה. היא הגיעה לקבוצות קטנות, הייתה בפ"ת, הייתה ברמת השרון, כלומר זו לא השחקנית שהיא הייתה שהגיעה לארץ. קרדיט ענק לזיו ארז שהוציא ממנה משהו שהפך אותה לבלתי ניתנת לעצירה. לא רק שהיא שיחקה כדורסל ברמה גבוהה אלא גם הפכה את השחקניות שלידה ליותר טובות וגם הביאה גביע לקבוצה שלה. היא גם הייתה דומיננטית בהמון קטגוריות – גם בריבאונדים וגם באסיסיטים. עבור מי שאוהב כדורסל נשים, תענוג ששחקנית ברמה הזו משחקת פה.



5. מאמן – בדרך כלל מאמן העונה הוא זה שהגיע לגמר ולקח אליפות, אבל אני חושבת שמאמן העונה, הסדירה לפחות, הוא זיו ארז. הייתה לו את השחקנית הכי טובה בליגה אבל לידה היו זרות די אפורות וישראליות מאוד צעירות ומה שהוא עשה מהקבוצה הזו הוא די מדהים. יש שם המון עבודה סיזיפית ופיתוח של נערות וילדות. הוא חי באולם ומשקיע את הנשמה שלו, ורק במקרה זה לא היה שווה עלייה לגמר. הוא סמל לאיך צריך להתייחס לכדורסל הנשים. גם עכשיו אני יודעת שהוא לא מעוניין להביא בשנה הבאה שחקניות מבחוץ, אלא לשפר את המערכת הקיימת. הלוואי וכולם היו כמוהו.



בפלייאוף אי אפשר שלא לתת לשירה את הקרדיט. זה נכון שלקבוצה שלה יש על הנייר יותר כסף, אבל היו שם בעיות בסגל והיא הצליחה להביא את הקבוצה שלה במאני טיים לסדרה מול ראשון, והצליחה לנצח בעזרת המשולש של קאנון-דנג'רפילד-בארון. היצירה של הקבוצתיות הזו היא לא פשוטה, בטח לא מול קבוצה כמו אשדוד, שהיא חד משמעית יותר עמוקה וטובה על הנייר ובעלת ניסיון במעמדים כאלה. להיות בפיגור 2:1, כשאשדוד רחוקה 40 דקות מהצלחת, ואז לנצח פעמיים - זה שאפו ענק לשירה. וזו אליפות ראשונה שלה. היא לדעתי  מאמנת הפלייאוף.

6. מכבי הפניקס חיפה – חייבים לדבר על הקבוצה הזו, כי העונה שלה אולי נגמרה באכזבה בגלל ההפסד בגמר הגביע להפועל ראשון לציון. לגביע יש חוקים משלו ובמשחק אחד אתה מאוד מאוכזב אם אתה לא מצליח. ואז מהגמר הן הגיעו ישר לסדרה מול אשדוד והפסידו 3:0. בניגוד לרמלה, שהגיעה בעיקר מוכנה למאני טיים של העונה, לחיפה הייתה עונה מעולה כל השנה והיא רק הגיעה עייפה ופחות חדה לפלייאוף. אני מניחה שיש תחושת פספוס, אבל זו אגודה שבונה את עצמה ועשתה עונה יפה. אני מקווה שגם שם תהיה בנייה ואולי גם אירופה ומעבר לאולם טוב יותר.



7. ההפתעה - הישראליות של ראשון לציון הן ההפתעה של העונה. היו משחקים שהקבוצה עלתה עם ממוצע גיל 18, ולהגיע כל שבוע לרף של כדורסל גבוה מאוד וגם לזכות בגביע,   המדינה שזה תואר היסטורי לראשון, ולהיות נגיעה מהגמר – זה משהו שלא היה קורה בלי עדן ציפל ומאי רווח. הצעירות של ראשון גרפו השנה לא רק מחמאות אלא גם תוצאות.

8. הקהל - במשחק מספר 5, מעבר ליכולת המצוינת על הפרקט, כמות הקהל הייתה נהדרת. שני מחנות האוהדים יצרו אווירה שצריכה להיות המודל של כדורסל הנשים. ברור שתחילת העונה זה לא גמר פלייאוף, אבל כשאני חושבת כשחקנית - אווירה כזו מעלה את הרמה והמשחק החמישי הוכיח את זה. קהל הוא מה שבונה תרבות ואני מורידה את הכובע בפני מי שיצר את האווירה המדהימה הזו.



9. מעמד המאמנת - דניאלה ראובן. זו הייתה השנה הראשונה שלה כמאמנת בליגת העל (עם אליצור ויראלי ת"א) - וזו לא הייתה עונה פשוטה בלשון המעטה. אבל בסוף החתימו אותה ברמת השרון והיא תקבל בעונה הבאה הזדמנות לאמן קבוצה חדשה, עם המון מסורת. חשוב שירבו מאמנות כדורסל בליגה שלנו. יש המון שחקניות עבר שלא קיבלו הזדמנויות אבל חלק מקידום כדורסל הנשים זה גם לקדם את המאמנת הישראלית, ושאפו לדניאלה שהיא נשארת שהיא דבקה במטרה. אני מאחלת לה בהצלחה.



10. לקראת העונה הבאה - אני מקווה שיהיו עוד קבוצות  שישתתפו באירופה. אני מקווה שההפסד של חולון בתחילת העונה לא יגרום לקבוצות להימנע מהחוויה הזו בעונה הבאה. גם לרמלה היה קשה העונה, אבל יש הרבה אגודות שצריכות להיות באירופה. זה בהחלט יותר מסובך וצריך אולי להחזיק שחקנית נוספת גם לאירופה, אבל זה מאוד חשוב לכדורסל שלנו ולשחקנית הישראלית להיות במעמדים בינלאומיים. ואני מקווה שלשם נלך.